חלומות רגשיים 

דרך החלום - רונית נשר

חלומות רגשיים - "לא מספיק מוכנה"


בשבוע שעבר קיבלתי מכתב ארוך ומפורט מאשה בת 70, ילידת פולין.
היא כותבת על מספר חלומות אותם היא מכנה "יקר חלומותי" ומבקשת לשפוך קצת אור עליהם. החלומות אינם סדרתיים - הם שונים בתוכן, במיקום ובפרטים נוספים, אך כפי שתראו בהמשך, מספר מוטיבים חוזרים על עצמם.

היא כותבת כך: "ממש בשבוע האחרון חלמתי פעמיים שאני נמצאת בבית הבראה. אני מאחרת לארוחות. אני נכנסת לחדר האוכל, שם יש הרבה שולחנות עגולים מכוסים במפות בצבע אוף-וייט ומסביב כסאות. אני ניגשת לשבת, אך בלי להרגיש נתפסים הכסאות במהירות בכל השולחנות. בקיצור לא אכלתי. היום בחלומי, שוב בחדר האוכל, שולחנות עגולים, המפות קצת יותר כהות בצבע בז' בהיר. גם כאן אני מנסה לתפוס כסא. הספקתי להחזיק באחד הכסאות אבל בחור צעיר מנסה לקחת אותו ממני. אני נאבקת בו, אני מסתכלת לו בעיניים ואומרת לו - אתה לא מתבייש לקחת כסא מאשה זקנה? הוא וויתר. אח"כ כשישבתי ליד השולחן, ראיתי אשה מכרסמת כבד עוף - וביקשתי גם. לא קיבלתי. גם הפעם לא אכלתי. קמתי לחפש את המטבח - מצאתי מקום נקי, כלים רחוצים והיו שם בחורים צעירים."

שימו לב לפרטי-הפרטים אותם החולמת מתארת, היא מבחינה אפילו בהבדלים בגווני המפות. המוטיב העיקרי שחוזר הוא - מאבק על מקומה, על הזכות לאכול ועל הזכות לשבת. עבורה - אין מספיק מקום ואין מספיק אוכל, כלומר המשאבים הם מוגבלים ולא מספיקים לכולם. במהלך החלום היא מצליחה לשבת אך לא לאכול. כאשר אני עובדת עם יוצאי אירופה המבוגרים על חלומות, אני מבררת היכן היו בזמן השואה ואיך חייהם הושפעו. כמובן שמוטיב האוכל יכול להופיע גם אצל דור שני לניצולי שואה, או אצל כל אדם שחוסר באוכל מתקשר אצלו (בתת-מודע הקולקטיבי) לשואה. אוכל הוא גם סימבול להזנה רגשית - כלומר עד כמה אדם מרשה לעצמו להביע את רגשותיו באופן ישיר, ועד כמה הוא מקבל תמיכה והכלה רגשית. הייתי בודקת גם את סימבול הבחורים הצעירים (האם החולמת מרגישה שהעולם הופך להיות צעיר יותר, ושהצעירים משתלטים על עולמה?).

מקום בחלום מתייחס לא רק למקום פיזי, אלא גם לתחושת המקום שלנו במשפחה, בחברה, בעולם. עד כמה אני מרגיש "שייך" ועד כמה יש לי מקום להיות מי שאני באמת.

בהמשך מכתבה היא מוסיפה מילים משמעותיות אלו: "בשורה התחתונה, בחלומותיי אני תמיד מאחרת: לארוחות, לרכבת, לאווירון. אני אף פעם לא מוכנה, לא מספיקה לארוז, עומדת חצי ערומה, רוצה לחזור לחדר להתלבש אך לא זוכרת את מספר החדר. אם אני כן מוצאת בגדים - הם לא מתאימים לי".

סדרת חלומות שכזו, מעבר למה שציינתי, מרמזת גם על מוטיב נוסף: הצורך במושלמות, מעין פרפקציוניזם, והפחד או המאבק להשיג מושלמות זו. בדר"כ הרגשה זו מלווה בביקורת עצמית ובביקורתיות כלפי הסביבה.

אם זה היה חלום שלי (זו עוד דרך נפלאה לעבוד עם חלום - לדמיין שזהו החלום שלי ולשים לב לתחושות ולרגשות שמתעוררים), הייתי שואלת את עצמי - למה אני מרגישה "לא מוכנה"? באיזה תחום בחיי הרגשה זו דומיננטית? ומה צריך לקרות כדי שכן ארגיש מוכנה? האם זה תלוי בי? (בעיניי כן!).

לעיתים אני שומעת מתלמידים, סטודנטים ומרצים חלומות עם קווים מקבילים בעניין ה"מוכנות": הם חולמים שלא הספיקו לארוז בגדים במזוודה, או שמגיעים אורחים והם לא הספיקו לסדר את הבית, או שלא הספיקו לרכבת או שהם אינם מוכנים בזמן להסעה לעבודה וכך הלאה...
לרוב זהו ביטוי סימבולי של פחד לא להיות מוכן למבחן, להרצאה. תחושה זו מלווה סטודנטים רבים המתארים את סופי השבוע כזמן עם הכי הרבה רגשות אשם. מדוע? כי תמיד אפשר להספיק ללמוד עוד משהו... במובן הזה וגם בהקשר החלום המתואר למעלה, נראה לי כי "להיות מוכן" זה STATE OF MIND, כלומר הלך מחשבה. יש אנשים שמרגישים "לא מספיק מוכנים", או מרגישים באופן כללי "לא מספיק". אם נלך איתם קצת אחורה, לתקופת הילדות, נראה כי ברוב המקרים היו להם הורים ביקורתיים. כאלו שאומרים: "זה יפה, אבל אתה יכול יותר" או "למה רק 90? בפעם הבאה תביא 100!". אלו הם אמירות הרסניות ביותר, שלאורך זמן גורמות לילד/נער/מבוגר להרגיש: "אני לא מספיק". אותם אלו שכבר למדו הרבה תארים אך מפחדים להתחיל לעבוד, כי יש להם צורך בעוד תעודה ועוד קורס ועוד אישור - כדי למלא את תחושת החסר הפנימי. וכשנשאל אותם - עוד כמה קורסים יידרשו כדי שתהיה מוכן, בדר"כ לא תהיה תשובה... האמת היא שהם מחכים לאישור מההורה שיגיד "איזה יופי, אני גאה בך" בלי אבל, ו"למה לא..." ואיך היה יכול להיות אחרת. זהו אחד ההיבטים החשובים ביותר של האינטליגנציה הרגשית - להבין שיש דברים שדורשים התייחסות מעמיקה פנימה - ולאו דווקא החוצה. העניין הוא שכדי להרגיש מוכן, לא עוזרים רק אישורים חיצוניים - יש צורך למלא את הבאר הפנימית - של הערך העצמי והדימוי העצמי.

חולמת יקרה!
הרשי לי לנחש שביתך בוודאי מסודר ומאורגן ללא רבב, ושאת מקפידה לבחור את גווני המפות ולהתאימם לריהוט. ייתכן שהחלום מרמז על רצונך לצאת קצת לחופשי ממגבלות השלמות. העירום בחלום, כשהוא מלווה ברגשות מבוכה ובושה, בדרך-כלל מצביע על חשיפה, על כך שתפסו אותנו בקלקלתנו, לא מוכנים. האם את תמיד צריכה להיות מוכנה (לקראת אורחים שמגיעים, ארוחות למשפחה וכו')? אם כן, אולי זהו הזמן לתת לעצמך קצת חופש. והרי בחלומך את נמצאת בבית הבראה. סיפרת במכתבך שאת "מבלה" מספר פעמים בשנה בבתי חולים. שימי לב שבחלומך את בוחרת בית הבראה - המקום למבריאים ולא וחולים!

ייתכן ועבורך הצעד הראשון להבראה פנימית יהיה לשחרר את הביקורת העצמית והצורך במושלמות.